יהדות עדן

עדן נכבשה ע"י הבריטים, ב-1836 מידי סולטאן לחג'. המושל הבריטי סרן היינס, ביטל את מעמדם המשפטי הנחות של יהודי עדן,שהיה נהוג בכל תימן.מאז השתנו חיי הקהילה היהודית בעדן מן היסוד.
תוך 20 שנה גדלה,הקהילה היהודית פי 6 ל-1.500 נפש,והאוכלוסיה הכללית גדלה פי 30 ל-25.000 נפש.
עדן הפכה לעיר מקלט ומשיכה,להמוני הפליטים היהודים, שהצליחו לברוח מהשלטון הקשה בתימן.
בשנת 1910 חיו בעיר כ-4.000 יהודים. מבחינה כלכלית וחברתית, היה פער גדול בין הותיקים,לבין פליטי השלטון מתימן.נשיא הקהילה היה מנחם משה עד לשנת 1863,ולאחריו בנו בנין, עד מותו בשנת 1922.
עדן כעיר נמל הייתה צומת מרכזית במסחר, עם אסיה, אפריקה, ואירופה.בזכות היות משפחת מנחם משה,הספקית היחידה של הצבא הבריטי,התעשרה המשפחה מאד.ובזכות קשריה עם הבריטים ועושרה העצום,שליטתה בקהילה הייתה עצומה וריכוזית.
השלטון הבריטי השתדל לא להתערב בחיי היהודים. הקהילה שמרה על אורח חיים דתי ושמרני.בשנת 1911 הוקם בית ספר מודרני לבנים,ובשנת 1929 נבנה גם לבנות.
בשנת 1947 עם הכרזת האו"ם,על הקמת מדינת ישראל, החלו פרעות גם ביהודי עדן הרגו כ-82 נפש,הרסו בתי כנסת,שרפו,בזזו בתים וחנויות.היהודים הוטסו לארץ במבצע "כנפי נשרים".ועקב הפרעות שנעשו ביהודים,בפרוץ מלחמת ששת הימים בשנת 1967. עלו עוד כ-150 נפש,מקצתם חיים היום בלונדון.
היום לשמחתנו יהדות,תימן ועדן מעורה היטב,בכל תחומי החיים במדינה ובכלכלה.בנו את ביתם בצפון בדרום במזרח ובמערב. משרתים בצה"ל, עוסקים במסחר, פוליטיקה, רפואה, משפטים,ראיית חשבון,ומכל הבא ליד.עם קצת אופטימיות זהירה נראה בקרוב,
רמטכ"ל אתיופי, ראש ממשלה תימני, נשיא מרוקאי, ומשיח על חמור לבן.
גריל מעורב ירושלמי, אינטגרילציה מלאה,אמן כן יהי רצון.
"עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל"