העלייה ההמונית

העלייה ההמונית הראשונה,בשנת תרמ"ב 1881-1882,שנקראה "אעלה בתמר". הייתה בעיקר מתוך אמונה וכיסופים לארץ הקודש.אבל גם מצוקתה הכלכלית של יהדות תימן, והשמועה על חלוקת קרקעות, בארץ בידי אנשי הברון, גם הם עשו את שלהם, למרות שהשמועה לא הייתה נכונה.
משפחות רבות החלו למכור את רכושם,ארזו את מיטלטליהם יצאו לדרך והגיעו לעדן. בדרך היחידה באותם ימים,מעדן לבומבי,בצרה,אלכסנדריה,ויפו.במשך אותה השנה עלו כ-200 נפש, בהגיעם לארץ חלק נשארו מחוץ לחומת יפו,בנו מבנים מעץ ופחים,בחלקת אדמה נטועה בכרם. זהו הבסיס של שכונת "כרם התימנים" שהוקמה רשמית ב- 1904.
וגם הבסיס של ת"א שהוקמה ב-1909 כשכונת אחוזת בית,והנקראת היום ת"א-יפו.
קבוצת עולים אחרת בהנהגת ר' סעדיה מדמוני,שמה את פניה לירושלים משאת נפשם המצב הקשה שהיה בעיר,מבחינה כלכלית ומחסור באפשרויות דיור,הקשו על קליטתם. בעיקר בין האשכנזים היו כאלה,שלא הכירו ביהדותם,בגלל חיצוניותם ושפתם.אבל רק
בזכות בריתו של אברהם וספרי הקודש שהיו בידיהם,נמנעה מהם התנכרות גמורה. הם נאלצו להתגורר מחוץ לחומות,בסמוך לכפר הערבי סילוואן,במערות ובפחונים. ונחלצו לעזרתם דווקא ארגונים נוצרים,שסייעו להם בתחילת דרכם.מחשש לפעילות מיסיונרית מיהרו ארגונים יהודים לעזרת העולים,כך הוקמה את השכונה התימנית הראשונה מחוץ לחומות,הנקראת כפר השילוח,בסמוך לכפר הערבי סילוואן. ועד סוף 1884 הסתיימה בניית 65 הבתים הראשונים,שהיו בתי הקדש ונתנו למשפחות הנזקקות ביותר,ל 3 שנים בתחלופה בין המשפחות.
עם השתפרות מצבם של חלק מהעולים, הם בנו לעצמם עוד כ-65 בתים פרטיים,גם בתי כנסת ומוסדות ציבוריים.היחסים בין שני הכפרים היו כל כך טובים,שכאשר ניסו ערביי הסביבה ב-1929,במאורעות תרפ"ט לפרוע ביהודים,היו אלה שכניהם הערבים משפחות גוזלאן, שהגנו עליהם בגופם. למרות זאת המתיחות גברה בין היהודים לערבים, ובשנת 1938 פונה הכפר ע"י הבריטים. אמנם הובטח להם לחזור לכפר,אבל הכפר ברובו נהרס והושחתו ספרי התורה.ב-2005 חודשה ההתיישבות בכפר ע"י 12 משפחות.ב-1885,היה ניסיון של חלק מהעולים,להקים כפר חקלאי ליד נבי סמואל.לאחר שהכפר הצליח והניב פרי,החלו הערבים להציק להם והכפר ננטש.
למרות הקשיים העלייה מתימן לא פסקה,יהדות תימן המשיכה לעלות לארץ, ליישבה ולבנותה,כדברי השיר: "שאלי ארץ אהובה שאלי בנים רחוקים" והמשיכו לעלות ארצה
בקבוצות לא גדולות,והתיישבו בכל מקום שהוצע להם.לאורכה ורוחבה של הארץ חדרה,ראשון לציון,יבניאל,נס ציונה,זכרון יעקב,מרמורק,כרם התימנים,ועוד היד נטויה.
לצערנו, "בלשון המעטה" לא תמיד היה פרגון ועזרה מצד המתיישבים הותיקים.
יש לציין את הניסיון, של יהודי תימן להתיישב לחוף הכנרת